אנו מכירים את הסצנה מהסרט "אסקימו לימון" בה האימא הפולנייה דואגת שבנה הולך לצבא ומזהירה אותו:
"שלא תשתה שם חשיש…"

כל אימא, ואימא פולניה במיוחד, מאוד רוצה לדעת מה עובר על הילד שלה, ואם הוא לא מעשן סיגריות או חשיש…

אבל בדרך של תשאול וחקירה זה לא עובד טוב.

כמאמנת משפחתית, אני נפגשת עם הורים רבים המתמודדים עם בני נוער בשלב ההתבגרות, ולמדתי שכדאי להתחיל מגיל צעיר. כדי לדעת מה עובר על הילד שלך, צריך להרגיל אותו מגיל צעיר לתקשורת הדדית.

כשהילד חוזר מהגן אנו שואלים אותו:
"מה היה בגן?"
הילד עונה: "בסדר", והשיחה נגמרת.

שאלות כמו:
"מה שלום יוסי?"

"האם שיחקת עם תמיר?"
הן שאלות שהתשובות עליהן אינן מעודדות שיחה. במקום זאת, נסו לשאול שאלה פתוחה:
האם היה משהו מיוחד בגן?

כשהוא גדל ועובר לבית ספר, מתעניינים אצל הילד:
"איך עבר יום הלימודים בבית הספר?"

"האם היו דברים מעניינם וחשובים שהיית רוצה לספר לי עליהם?"
(שאלות פתוחות)
ובאותו הזמן משתפים את הילד במה שעבר עלינו, ההורים:
"גם אני רוצה לספר לך איך עבר עליי יום העבודה…"
משתפים גם בחוויות טובות וגם ברגעים עצובים, כדי שהילד ילמד להכיל רגשות שונים, ויכיר דפוסי פעולה ותגובות למצבים שונים.

כדאי לשתף את הילד בדברים קטנים וגדולים בהתאם ליכולתו השכלית והרגשית.

אם אתם זוג, ישנם דברים שעדיף לא לערב בהם את הילד כדי לא להכביד עליו מבחינה רגשית, כמו למשל: רצון להתגרש או להביא ילד נוסף למשפחה.

רצוי מאוד לא לחטט ביומן או במגירות של הילד, אלא לדובב אותו באופן ישיר ופתוח.

חשוב מאוד, כשאת/ה משוחח/ת עם הילד, להיות קשוב/ה אליו במאה אחוז. לא תוך כדי רחיצת כלים או קיפול כביסה.

להיות בקשר עין, ולהיות מרוכז כולך בהבעות הפנים של הילד.

זיכרו: כדי לזכות בשיחה זורמת ושוטפת, יש להנהיג בארוחת ערב משפחתית שיחה נעימה ומכבדת, עם נהלים של שיחה תרבותית ומקבלת. יש להימנע מביקורת, שיפוטים והשוואות.

ראו בכל ילד יהלום.
חשוב לדעת מה עובר על הילד, אך יש להקפיד לעשות זאת בדרך מכבדת וטובה לשני הצדדים.

להנאתכם, פרסמתי מאמרים נוספים שלי בנושא הורות, התמודדות עם ילדים, אימון משפחתי